מי מקבל את החיסכון אחרי פטירה: מוטבים בקופת גמל, שאירים בקרן פנסיה

הנקודות העיקריות

• בקרן פנסיה חדשה התקנון קובע סדר קבוע: קודם שאירים הזכאים לקצבה, בהעדר שאירים המוטבים, ובהעדר מוטבים היורשים.
• "שאיר" בתקנון הפנסיה הוא אלמן, יתום או הורה, ולכל אחד מהשלושה הגדרה מדויקת. יתום הוא ילד שטרם מלאו לו 21, או בן עם מוגבלות.
• הוראת המוטבים הקובעת היא האחרונה שהומצאה לקרן. צוואה שנחתמה אחריה, ומסדירה במפורש את חלוקת הכספים בקרן, נחשבת בעצמה להוראת מוטבים.
• בקופת גמל לתגמולים התקנות קובעות תשלום "לזכאים לכך" לאחר פטירת העמית, והזהות המדויקת נקבעת בתקנון הקופה.
• כספים מקרנות פנסיה ומקופות גמל אינם נחשבים ככלל חלק מהעיזבון. בהעדר מוטבים נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה, והגוף המוסדי מאמת אותו מול הרשם לענייני ירושה.
• מסקירת עומק של רשות שוק ההון: בסוף 2016 היו כ-340 אלף חשבונות של עמיתים שנפטרו ובהם 7.7 מיליארד שקל שהמוטבים לא משכו, בממוצע כ-23 אלף שקל לחשבון.

אותה שורה בטופס, משקל שונה לגמרי

בטופס ההצטרפות לקופת גמל להשקעה יש שורה לשמות המוטבים. בטופס ההצטרפות לקרן הפנסיה יש שורה שנראית כמוה. אותו אדם ממלא את שתיהן, לפעמים באותו שבוע, ובדרך כלל בהנחה שהן עושות את אותו דבר.

הן לא. בקופת גמל, בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה הוראת המוטבים היא המסמך המרכזי שקובע למי משולמים הכספים. בקרן פנסיה היא נכנסת לתמונה רק בשלב השני, אחרי שנבדק אם יש שאירים הזכאים לקצבה. ההבדל הזה לא כתוב בטופס. הוא כתוב בתקנון.

הסדר שקבוע בתקנון קרן הפנסיה

רשות שוק ההון פרסמה נוסח תקנון לקרן פנסיה, בנספח לחוזר שלה, והוא הבסיס לתקנונים של קרנות הפנסיה החדשות. הסעיף שעוסק בתשלום כספים של עמית שנפטר בנוי בשלושה שלבים.

ראשית, כספים המגיעים לשאירי עמית שנפטר או לשאירי פנסיונר שנפטר משולמים לפי הפרקים שעוסקים בשאירים. שנית, "בהעדר שאירים תשולם היתרה הצבורה של העמית שנפטר למוטבים", והיתרה מתחלקת ביניהם לפי השיעורים שקבע העמית בהוראת המוטבים, ואם לא קבע שיעורים כאלה, בחלקים שווים. שלישית, "בהעדר מוטבים תשולם היתרה הצבורה של העמית שנפטר ליורשים".

הסדר הזה הוא הסיבה שאדם עם בן זוג וילדים יכול למלא בטופס הפנסיה שם של אח או של הורה, ושהשם הזה לא יקבל שקל. כל עוד יש שאירים הזכאים לקצבה, הם קודמים.

מי נחשב שאיר, ומי לא

התקנון מגדיר "שאיר" כאלמן, יתום והורה, ולכל אחד מהשלושה יש תנאים.

אלמן של עמית הוא מי שהיה נשוי לעמית וגר עמו טרם פטירתו, או מי שהוכר כידוע בציבור על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת או על ידי החברה המנהלת, בכפוף להכרה של המוסד לביטוח לאומי, ובתנאי שהתגורר וניהל עם העמית משק בית משותף שנה לפחות ברציפות עד הפטירה, או שנולד להם ילד משותף. התקנון מוסיף הבהרה: הכרה באלמן לא תישלל רק משום שהמגורים לא היו משותפים, אם הסיבה היא מצב בריאותם של העמית או האלמנה. לגבי פנסיונר ההגדרה צרה יותר, והיא מדברת על מי שהיה בן זוגו במועד הפרישה והקצבה חושבה לפי נתוניו.

יתום הוא ילד של עמית או של פנסיונר שנפטר שטרם מלאו לו 21 שנים, או בן עם מוגבלות. בן עם מוגבלות מוגדר כילדו של העמית שהמוסד לביטוח לאומי הכיר לראשונה בזכאותו לקצבת נכות כללית לאחר הצטרפות העמית לקרן אך לפני שהבן הגיע לגיל 21, כל עוד אינו מסוגל לכלכל את עצמו ואין לו הכנסה למחייתו. קצבת נכות כללית או קצבת זקנה מביטוח לאומי אינן נחשבות לעניין הזה הכנסה למחייתו.

הגדרת ההורה היא הצרה מכולן. היא דורשת שההורה היה סמוך על שולחנו של העמית במועד הפטירה, שאינו מסוגל לכלכל את עצמו מעבודה לפי החלטת הקרן, שהוא מקבל גמלה להבטחת הכנסה, ושאין לו הכנסה ממקור אחר פרט לגמלה הזו או לקצבת נכות כללית. הורה שעובד למחייתו אינו שאיר בקרן.

מי שאינו נכנס לאחת מההגדרות האלה אינו שאיר, גם אם הוא הקרוב ביותר לעמית. אח, אחות, נכד או חבר יכולים להופיע בקרן פנסיה רק בתור מוטבים, ורק אם אין שאירים.

כשאין זכאות לקצבת שאירים, הכסף לא נעלם

זכאות לקצבת שאירים של עמית מבוטח תלויה בכמה תנאים מצטברים: שתקופת האכשרה הסתיימה לפני מועד האירוע המזכה, שהפטירה לא נגרמה מאירוע או ממחלה שהוחרגו בהליך החיתום הרפואי, שהעמית טרם הגיע לגיל תום תקופת הביטוח, שלא ויתר על הכיסוי הביטוחי לשאירים או לבת זוג, ושהתביעה הוגשה לחברה המנהלת בתוך שבע שנים ממועד האירוע המזכה.

ומה אם אחד התנאים האלה לא מתקיים? כששאיריו של עמית מבוטח אינם זכאים לקצבת שאירים לפי הפרק הזה, או כשמדובר בעמית לא מבוטח, התקנון לא מעביר את הכסף למוטבים. הוא קובע מסלול אחר: האלמן זכאי לקצבה שמחושבת מחלקו היחסי ביתרה הצבורה של העמית שנפטר, מחולק במקדם המרה, והיתומים זכאים לחלק היחסי שלהם ביתרה הצבורה. היתרה הצבורה הופכת לקצבה שמחושבת מהחיסכון עצמו ולא מהשכר המבוטח, אבל היא עדיין הולכת לשאירים.

המוטבים מגיעים לתמונה רק כשאין שאירים כלל.

צוואה שנחתמה אחרי הטופס דוחה אותו

התקנון מגדיר "מוטב" כמי שהעמית או הפנסיונר קבע בהודעה בכתב האחרונה שהומצאה לקרן, כזכאי לקבל כספים מהקרן לאחר מותו אם אין לו שאירים הזכאים לקצבת שאירים.

שתי מילים בהגדרה הזו עושות את העבודה: "האחרונה שהומצאה". טופס שמולא ונשאר במגירה אינו הוראת מוטבים. ההוראה שקובעת היא זו שהגיעה בפועל לקרן, והיא דוחה כל הוראה קודמת שהומצאה לפניה.

ואז מגיעה ההוראה שמעט חוסכים מכירים. אם העמית קבע במפורש בצוואתו הסדרים בנוגע לחלוקת הכספים בקרן הפנסיה, והצוואה נחתמה במועד מאוחר לתאריך האחרון שבו נתן הוראת מוטבים לחברה המנהלת, רואים את הוראת הצוואה כהוראת מוטבים, והכספים מחולקים למוטבים הקבועים בצוואה לפי הוראותיה. כלומר התאריכים קובעים: טופס מ-2016 וצוואה מ-2024 שמתייחסת במפורש לכספי הקרן אינם שני מסמכים מתחרים, אלא מסמך אחד שבא במקום השני.

בקופת גמל, בהשתלמות ובגמל להשקעה: מה שכתוב בתקנון הקופה

בקופת גמל אין פרק שאירים ואין כיסוי ביטוחי, ולכן אין בה גם את שלב הביניים שקיים בפנסיה.

תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, מונות את המצבים שבהם קופת גמל לתגמולים משלמת לעמית שכיר את התגמולים המגיעים לו לפי תקנונה, ואחד מהם הוא "לאחר פטירתו - לזכאים לכך". לגבי קופת גמל לקצבה הנוסח שונה במילה אחת משמעותית: התשלום הוא "לאחר פטירתו - לשאירים הזכאים לכך".

התקנות עצמן לא מפרטות מי הם אותם זכאים. הזהות נקבעת בתקנון של כל קופה, שטעון אישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. בקופת גמל, בקרן השתלמות ובקופת גמל להשקעה הוראת המוטבים היא שם המסמך שמוביל את התשלום, ולא שלב שני אחרי בדיקה אחרת. למי שמחזיק גם קרן פנסיה וגם קרן השתלמות, המשמעות היא ששני המוצרים יכולים להתנהג אחרת לגמרי באותו יום, על בסיס אותם שמות.

הערת מינוח: קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה הן קופות גמל לעניין הזה, גם אם בשפת היום יום מדברים עליהן כעל מוצרים נפרדים.

בהעדר מוטבים: צו ירושה, והזמן שהוא לוקח

המדריך ליורשיו של מנוח שלא הותיר צוואה, שמפרסם האפוטרופוס הכללי, מגדיר עיזבון כרכוש שהמנוח הותיר, כמו זכויות בדירה, רכב, כספים בחשבון בנק או חובות. מיד אחר כך הוא מוסיף הבהרה: "ככלל, כספים הנובעים מזכויות סוציאליות בהתאם לחוזי ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל, אינם נחשבים חלק מן העיזבון".

זו הסיבה שחשבון בקופת גמל אינו מתנהל כמו חשבון בנק של נפטר. כשיש מוטבים, הכספים משולמים להם לפי התקנון, בלי קשר לחלוקת העיזבון. כשאין מוטבים, התקנון מפנה ליורשים, ואז נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה. צו ירושה ניתן כשהמנוח לא הותיר צוואה, והוא יכול להינתן על ידי הרשם לענייני ירושה, על ידי בית משפט לענייני משפחה או על ידי בית דין דתי.

המדריך מציין גם שרוב הגורמים המחזיקים במידע על רכוש המנוח יסכימו למסור אותו רק לאחר שיוצג להם צו ירושה. למשפחה שמנסה לברר אם יש בכלל כספים, זה חלק מהסיבה שהבירור מתחיל לפני שיש צו ביד.

הבהרה של רשות שוק ההון מאפריל 2026, שמופנית לגופים המוסדיים, מתארת את הצד שלהם. בבקשה למשיכת כספים של עמית שנפטר על הגוף המוסדי לבדוק שצו הירושה או צו קיום הצוואה שצורף לבקשה הוא מסמך מהימן, למשל מול הממשק המקוון של הרשם לענייני ירושה. אותה הבהרה קובעת שמניין הימים לביצוע המשיכה מתחיל רק מהמועד שבו התקבלו בידי הגוף המוסדי כלל הפרטים הנדרשים. בקשה חסרה אינה בקשה מלאה, ולכן גם לא מתחילה את השעון.

הכספים שנשארו בחשבון

בשנת 2012 הותקנו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), מכוח הסעיף בחוק קופות הגמל שמאפשר לממונה לתת הוראות בעניין איתור עמיתים שהקשר עמם נותק ואיתור מוטבים לאחר מותו של עמית.

התקנות מפרטות בדיוק מה על הגוף המוסדי לעשות. לגבי מוטבים שזהותם ידועה לו, עליו לפנות למרשם האוכלוסין כדי לקבל את כתובותיהם ואת כתובת הנפטר ולשלוח הודעה על קיומם של כספים בחשבון, לפנות לגורם שצירף את העמית ולפנות למאגרי מידע נוספים. לגבי מוטבים שזהותם אינה ידועה, עליו לפנות לרשם לענייני ירושה ולהנהלת בתי הדין הרבניים ולבקש את פרטיהם של מי שהגישו בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. ההודעות והפעולות נדרשות מדי שנה בשנתיים הראשונות שלאחר הפטירה, ולאחר מכן מדי שלוש שנים.

חשבון של עמית שנפטר מפסיק להיחשב ככזה רק כשמתקיים "תנאי מפסיק", והוא שונה בין המוצרים. בקופת גמל או בקרן השתלמות, כשכל המוטבים משכו את כספם או העבירו אותו לחשבון על שמם. בקרן פנסיה, כשאחד המוטבים החל לקבל תשלום מהקרן. בפוליסת ביטוח, כשכל המוטבים בפוליסה החלו לקבל את הקצבה החודשית המרבית שהם זכאים לה.

התקנות גם קבעו תקרה: מחשבון של עמית שנפטר ניתן לגבות דמי ניהול בשיעור של עד 0.3% אם הגוף המוסדי לא ביצע את פעולות האיתור הנדרשות בתוך שנתיים, וגוף שביצע את הפעולות במועד יכול להחזיר את דמי הניהול לשיעורם המקורי.

בסקירת עומק בנושא איתור עמיתים ומוטבים פרסמה רשות שוק ההון את ממדי התופעה. בסוף 2016 היו בשוק החיסכון הפנסיוני 7.7 מיליארד שקל שהשתייכו למוטבים בחשבונות של עמיתים שנפטרו וטרם משכו את כספם, מספר החשבונות האלה עמד על כ-340 אלף, והסכום הממוצע בהם היה כ-23 אלף שקל. באותה סקירה צוין שהקושי המרכזי באיתור מוטבים נובע מהמידע המצומצם על פרטי הקשר שלהם, ובעיקר מהיעדר מידע על זהותם. הרשות גם הקימה את הר הכסף, ממשק לאיתור חשבונות שנועד לסייע לעמית או למוטב למצוא את כספם בגוף המוסדי.

מה המסמכים האלה כן אומרים, ומה לא

התקנונים והתקנות קובעים מנגנון, לא העדפה. הם מגדירים מי זכאי, באיזה סדר, ומה צריך להציג כדי לקבל. השאלה מה נכון לרשום בטופס, ומה המשמעות של צוואה שמתייחסת לכספים בקרן, נוגעת למצב המשפחתי, למצב הכספי ולמסמכים אחרים שקיימים לאותו אדם.

התוכן כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי. הנסיבות של כל אדם שונות, ולפני עדכון הוראת מוטבים, חתימה על צוואה שמתייחסת לכספי החיסכון או טיפול בבקשה של משפחה לאחר פטירה, אפשר לעבור על התקנון של כל מוצר מול איש מקצוע מתאים.

שאלות ותשובות

רשמתי מוטבים בקרן הפנסיה. הם יקבלו את הכסף? רק אם לא יהיו שאירים הזכאים לקצבת שאירים. התקנון מעביר את היתרה הצבורה למוטבים בהעדר שאירים, ובהעדר מוטבים ליורשים.

מה קורה אם לא רשמתי מוטבים בכלל בקופת הגמל? התקנות מורות על תשלום "לזכאים לכך" לפי תקנון הקופה, ובהעדר מוטבים הדרך עוברת ביורשים, כלומר בצו ירושה או בצו קיום צוואה שהגוף המוסדי מאמת.

צוואה גוברת על הטופס שמילאתי בקרן הפנסיה? לפי התקנון, צוואה שמסדירה במפורש את חלוקת הכספים בקרן ונחתמה אחרי המועד האחרון שבו נמסרה הוראת מוטבים לחברה המנהלת נחשבת בעצמה להוראת מוטבים.

האח שלי אינו שאיר. אפשר בכלל לרשום אותו? כן, בתור מוטב. התקנון לא מגביל את זהות המוטב לקרובי משפחה מוגדרים, אבל המוטב מקבל רק כשאין שאירים הזכאים לקצבה.

הכסף של נפטר נחשב חלק מהעיזבון? לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, כספים מחוזי ביטוח, מקרנות פנסיה ומקופות גמל אינם נחשבים ככלל חלק מן העיזבון.