בקשת משיכה מקופת גמל: מה מאמתים לפני התשלום, ומאיזה רגע סופרים את הימים

הנקודות העיקריות

• זכות המשיכה של כספי החיסכון היא של העמית בלבד. סעיף 25(א) לחוק קופות הגמל קובע שהיא אינה ניתנת להעברה לאחר, וגם מי שמסייע בהגשת הבקשה לא נכנס לנעליו.
• תקנה 41יא לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) קובעת שעמית הזכאי לכספים יקבל אותם בתוך ארבעה ימי עסקים מהיום שבקשתו הגיעה לקופה.
• הבהרה של רשות שוק ההון מ-19 באפריל 2026 קובעת שמניין הימים הזה מתחיל רק מהמועד שבו כל הפרטים הדרושים לבירור הזכאות נמצאים בידי הגוף המוסדי. בקשה שחסרים בה פרטים אינה בקשה מלאה.
• הרשות כתבה שבדיקה שערכה מצאה שמרבית ההודעות שמציעות סיוע במשיכת כספים משדלות למשיכה, לעיתים גם במצבים שבהם היא אינה עומדת בהוראות הדין.
• הכסף הנמשך מגיע לחשבון הבנק של העמית, ואימות שהחשבון באמת שלו הוא אחת הבדיקות שהגוף המוסדי נדרש לעשות לפני התשלום.

ההודעה שמציעה לשחרר כסף שאף אחד לא ידע עליו

הודעת טקסט נכנסת לטלפון ומבשרת שיש כסף פנסיוני על השם שלכם שאפשר לשחרר, עם קישור לטופס ובקשה לצילום תעודת זהות. לפעמים זו שיחה, לפעמים פרסומת ממומנת. בצד השני יש מי שמציע לטפל בהכל, והחוסך צריך רק לחתום.

רשות שוק ההון פרסמה ב-19 באפריל 2026 הבהרה למנהלי הגופים המוסדיים בנושא הליך משיכת כספים מקופת גמל, ובה היא מתארת את התופעה במילים שלה: גורמים שונים בשוק, מוסדרים ושאינם מוסדרים, שהיא מכנה מייצגים, פונים לציבור החוסכים הרחב בפרסומים ובהודעות טקסט ומציעים סיוע באיתור ובמשיכה של כספי חיסכון פנסיוני. לפי ההבהרה, בדיקה שערכה הרשות העלתה שמרבית ההודעות האלה משדלות את החוסכים לבצע משיכה, תוך הבטחות לבצע אותה גם במצבים שבהם היא אינה עומדת בהוראות הדין.

הרשות מפרטת שם גם מה היא ראתה בפועל: משיכות שבוצעו בלי ליידע את העמית על תשלום המס המירבי הכרוך בהן ועל הפגיעה הבלתי הפיכה בחיסכון, ובכלל זה בקצבת הזקנה שתשולם בפרישה ובכיסויים הביטוחיים שיש לו במוצר. לצד זה היא מתארת זיוף מסמכים, התחזות ומרמה שנועדו לעקוף את הוראות הדין והתקנונים, והחתמה של עמיתים על חוזים לתשלום עמלות מופרזות, שאותן הם נדרשים לשלם גם אם חזרו בהם מהמשיכה אחרי שהבינו את המשמעות.

זכות המשיכה שייכת לעמית, ורק לו

סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, קובע את זכותו של עמית למשוך את כספי החיסכון הפנסיוני שלו, בהתאם לתנאים שבסעיף, בתקנות שהוצאו מכוחו, בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, ובתקנוני קרנות הפנסיה וקופות הגמל. סעיף 25(א) לאותו חוק מוסיף שהזכות הזו היא של העמית בלבד ואינה ניתנת להעברה לאחר.

מכאן נגזר מה שההבהרה אומרת על חובות הגוף המוסדי: חובות האמון והזהירות מחייבות אותו להבטיח שכל פעולה בכספי העמיתים תבוצע על פי בקשתם המפורשת ובהתאם לדין, ולנקוט באמצעים שברשותו כדי לבחון את מהימנות הבקשה ולוודא שהיא תקינה, מלאה ועומדת בדין.

ההבדל הזה נשמע משפטי, והוא מאוד מעשי. מי שממלא טופס בשם חוסך אינו הופך לבעל הזכות, והכספים אינם משולמים לו. הם מגיעים לחשבון הבנק של העמית, ואת זה הגוף המוסדי אמור לאמת.

ארבעה ימי עסקים, והשאלה ממתי סופרים

תקנה 41יא(א) קובעת שעמית הזכאי לכספים לפי התקנות, שהעביר לקופה בקשה לקבל את הכספים המגיעים לו, כולם או חלקם, יקבל אותם בתוך ארבעה ימי עסקים מהיום שהגיעה בקשתו לקופה. אם מועד קבלת הכספים חל באחד משלושת ימי העסקים הראשונים בחודש, הקופה רשאית לדחות את התשלום ליום העסקים הרביעי באותו חודש. מי שביקש לקבל את הכספים בתשלומים חודשיים רצופים מקבל אותם ביום קבוע בכל חודש לפי התקנון, ואם אין בתקנון קביעה כזו, ביום העסקים הראשון בכל חודש. בקופת גמל המבטיחה תשואה יש לוח זמנים אחר: שלושה ימי עסקים מתום החודש שבו הגיעה הבקשה.

ההבהרה של אפריל 2026 לא שינתה את התקנה, אלא את נקודת הפתיחה של הספירה. היא קובעת שבקשה שלא הושלמו בה כל פרטי המידע שהגוף המוסדי צריך לבירור הזכאות, למשל לאימות המסמכים שצורפו, לאימות פרטי חשבון הבנק או לאימות זהות המבקש, לא תיחשב בקשה מלאה. לכן מניין הימים לביצוע המשיכה, לפי התקנות ולפי התקנונים והפוליסות, מתחיל רק מהמועד שבו התקבלו אצל הגוף המוסדי כלל הפרטים הנדרשים. עיכוב שנובע מהשלמת מידע כזה לא ייחשב אי עמידה במועדי המשיכה ולא יחייב את הגוף המוסדי בריבית פיגורים.

ההבהרה גם מגדירה את הגבול של עצמה. היא אינה גורעת מחובת הגוף המוסדי לבצע בתוך מניין הימים את כלל הבדיקות הדרושות לבחינת הבקשה ולביצוע המשיכה, ועניינה רק בפרק הזמן הנדרש להשלמת בחינת מהימנות הבקשה. כלומר הספירה לא נעצרת באמצע כדי לתת לגוף המוסדי עוד זמן, היא פשוט לא מתחילה לפני שהבקשה שלמה.

מה בודקים לפני שהכסף יוצא

ההבהרה מונה כמה אמצעים שיכולים לשמש לבחינת בקשת המשיכה ולאימותה, מתוך האפשרויות הטכנולוגיות שקיימות היום:

• ניתוק יחסי עובד ומעסיק, כשהדין או התקנון דורשים אותו כתנאי למשיכה. הבדיקה יכולה להיעשות בממשק דיגיטלי ישיר מול המעסיק או מול רשויות המדינה, למשל דיווח המעסיק על עזיבת עבודה בממשק המעסיקים או בפורטל המעסיקים, או אישור שמתקבל ישירות מאיש הקשר של המעסיק אצל הגוף המוסדי. ההבהרה מאפריל 2026 ציינה שב-26 ביולי 2026 צפוי להתווסף בממשק המעסיקים שדה חובה בשם "הפקדה אחרונה", שבו ידווח המעסיק אם ההפקדה היא אחרונה בשל עזיבת עבודה או פטירה. זה המועד שאליו דחתה הרשות, בחוזר גופים מוסדיים 2026-9-3 ממרץ 2026, את תחילת התיקונים בקובץ ממשק המעסיקים. נכון לבדיקה ב-2.10.2026 לא מצאנו עדכון רשמי נוסף של רשות שוק ההון על הפעלת השדה בפועל או על דחייה נוספת. עד לכניסת השדה לתוקף, לפי ההבהרה, אפשר לאמת לפי דיווח המעסיק בשדה "סטאטוס העובד בחודש המשכורת", בסטאטוס 5, 17 או 18.
• אישור פקיד שומה לזכאות לפטור ממס, או טופס 161 שהוא הודעה על פרישה. כאן הבדיקה היא שהמסמך שהוגש מהימן, למשל דרך ממשק שע"מ של רשות המסים. ההבהרה מאפריל 2026 ציינה שבממשק משודר אישור פקיד שומה לעניין משיכת תגמולים, ושבמהלך 2026 צפוי להתווסף שידור של אישור לעניין משיכת כספי פיצויים. גם כאן, נכון לבדיקה ב-2.10.2026 לא מצאנו עדכון רשמי על הפעלת השידור.
• פרטי חשבון הבנק, כדי לוודא שהחשבון שאליו מופקדים הכספים הנמשכים הוא חשבונו של העמית. ההבהרה מזכירה לשם כך את ממשק אדי"ב של מס"ב או ממשק דיגיטלי ישיר מול הבנק שבו מנוהל החשבון.
• בקשה בכספים של עמית שנפטר, שבה נבדקת מהימנות צו הירושה או צו קיום הצוואה שצורף, למשל מול הממשק המקוון של הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.
• זהות המבקש, וגם בקשה לעדכון פרטים באזור האישי. ההבהרה מפנה לאמצעים כמו פרטי האימות שקיימים אצל הגוף המוסדי או שליחת הודעות לפרטי הקשר שהוא החזיק ערב בקשת העדכון.

הסעיף האחרון הוא זה שמסביר למה כדאי לקרוא היטב טופס שמבקש לעדכן טלפון או כתובת דואר אלקטרוני. עדכון פרטי קשר הוא הצעד שמנתב את ההתכתבות עם הקופה, ולכן גם הוא נכנס לרשימת הדברים שהגוף המוסדי מאמת. ההבהרה מוסיפה שאין בה כדי למנוע מחברה מנהלת לערוך בדיקות נוספות או אחרות לפי שיקול דעתה.

מה המשיכה עושה לחיסכון עצמו

כאן נפגשים שני דברים שלא בהכרח מסתדרים. לעמית יש זכות לקבל כספים שהוא זכאי להם, ובלוח זמנים קצר. ומולה, הרשות מתארת את המשיכה עצמה כמנוגדת למטרת החיסכון הפנסיוני ולאינטרס של החוסך לשמור את הכספים לקצבה חודשית אחרי גיל הפרישה.

ההבהרה מפרטת שלוש השלכות שלפי הרשות לא תמיד מוצגות לחוסך לפני החתימה: המס המירבי הכרוך במשיכה, הפגיעה בקצבת הזקנה שתשולם בפרישה, והפגיעה בכיסויים הביטוחיים שקיימים במוצר שבו הוא חוסך. היא גם מציינת את החוזים שאותם מייצגים מחתימים, שבהם העמלה משולמת גם אם העמית חזר בו מהמשיכה.

התוכן כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי. השאלה מה משיכה עושה למס, לקצבה ולכיסוי הביטוחי תלויה בנסיבות של כל חוסך, בסוג הכספים ובמועד ההפקדה שלהם, ולפני החלטה כזו כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.

המערכות שבהן מתחיל כל בירור

את הכספים אפשר לאתר במערכות של המדינה. הר הכסף של משרד האוצר הוא מערכת לאיתור כספים אבודים, הר הביטוח של רשות שוק ההון מרכז מידע על כיסויים ביטוחיים, ודרך המסלקה הפנסיונית מתקבל מידע על חסכונות פנסיוניים. בקשת משיכה עצמה מוגשת לגוף המוסדי שמנהל את הכספים.

ההבהרה מיועדת לגופים המוסדיים ולא לחוסכים, ובכל זאת היא מסבירה היטב מה קורה מהרגע שבקשת משיכה נכנסת: מי מאמת מה, מאיזה רגע מתחילים לספור ארבעה ימי עסקים, ולאיזה חשבון בנק הכסף יכול להגיע. מי שמכיר את השרשרת הזו יכול לקרוא נכון גם הצעה לטפל בה במקומו.